טענת הפורום הנאות ומהותה של המצאה כדין לצד הטוען להיות "זר"

להחלטה בעניין שלומוביץ ואח' נ' שלזינגר

רואה חשבון שעבד בחברות זרות בבעלות ישראלית, הגיש נגדן ונגד בעלי השליטה בהן, תביעה בגין עוולת הנגישה ועוולת לשון הרע. בתגובה, הגישו הנתבעים בקשות לסילוק התביעה על הסף בעילות של היעדר המצאה כדין ופורום לא נאות. ביהמ"ש דחה את הבקשות מכל וכל.

בתביעה שהגיש רואה חשבון לבימ"ש השלום בפתח תקווה כנגד חברות הונגריות בהן עבד וכנגד בעלי המניות ומעסיקיו (אב ובנו, ישראלים) ואשת האחד (אם בעל המניות השני), הוא טען בין היתר, כי לאחר שביקש לחזור לארץ מסיבות אישיות, פרסמו עליו הנתבעים לשון הרע באתרי החברות והגישו נגדו תלונות סרק ללשכת רואי החשבון, למשטרת הונגריה ולמשטרת ישראל. כתבי התביעה הומצאו לנתבעים בכתובתה של האישה ובאמצעות עוה"ד שייצג את הנתבעים בהליכים מקדמיים (מכתבי התראה, התלונות וכיוצ"ב) וכן בהליך גישור שהתקיים בין הצדדים במסגרת תיק זה.

בתגובה, הגישו הנתבעים בקשות למחיקה על הסף. באחת טענו להמצאה שלא כדין - באשר לעוה"ד, נטען כי ייפוי הכח שנמסר לו מוגבל להגשת כתב ההגנה בלבד, ובאשר לאישה נטען, כי אין לה כל זיקה לחברות. בבקשה השנייה הם טענו לחלופין, כי ביהמ"ש הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, מאחר שהנתבעים נמצאים בהונגריה, וכן בשל תניית שיפוט זרה שמצויה בנוסח האנגלי של חוזה העבודה של רואה החשבון.

התובע טען, כי מסירת כתב התביעה לאישה, הנמצאת עם בעלה ובנה בקשרים הדוקים בוצעה כדין, וכך גם ההמצאה לעוה"ד שייפוי הכח שלו הוגבל פורמאלית בלבד, ובפועל, מייצג את הנתבעים ואף הגיש בשמם את התלונות נגדו.

באשר לטענת הפורום נטען, כי ישנם שני חוזי עבודה- האחד אמנם נוסח באנגלית, אולם החוזה השני, נוסח בעברית וחתום בידי הצדדים- ובו אין תניית שיפוט ייחודית. עוד נטען, כי בהתחשב בכך שהפרסומים נשוא התביעה נכתבו בעברית והעובדה שבעלי המניות והאישה ישראלים וכולם פעלו נגדו בישראל- ביהמ"ש הישראלי הוא הפורום הנאות.

כב' השופטת אשרית רוטקופף דחתה את הבקשה על שני פניה.

באשר למסירת התביעה לאישה נקבע, כי משמדובר במשפחה אחת, הנמצאת בקשר אינטנסיבי, אין זה משנה כלל, שהיא אינה בעלת שליטה בחברות. באשר לעוה"ד נפסק, כי אכן ייפוי הכח שניתן לו מוגבל, עם זאת, מדובר בהגבלה טכנית בלבד, שכן הלכה למעשה, ייצג את הנתבעים בהליכי הגישור, הגיש בשמם תלונות, התכתב עם בא כוח התובע ונפגש עמו - כל זאת בשם החברות ובשם יתר הנתבעים, ולפיכך, יש לראות בו כב"כ כלל הנתבעים. משכך נקבע, כי כתבי התביעה הומצאו כדין.

בנוסף נדחתה טענת המבקשים לגבי הפורום הלא נאות. השופטת ציינה, כי מבחן מירב הזיקות אינו מעניק עדיפות לפורום הישראלי אולם גם אינו נוטה לטובת פורום אחר. ראשית נקבע, כי מאחר שאין תניית שיפוט בחוזה בעברית- אין לקבל את טענת הנתבעים בהקשר זה.

שנית, נקבע כי במצב בו רוב הנתבעים הם ישראלים, הפרסומים נשואי התביעה נעשו בעברית אודות אזרח ישראל, כאשר החברות הזרות העסיקו עובד ישראלי באמצעות חוזה בעברית- היה על הנתבעים כולם לצפות כי התביעה נגדם תוגש בישראל.

"סבורני כי ניתן לומר שלאור ה'כפר הגלובלי' בו אנו חיים כיום אשר במסגרתו ישראלים עובדים בחברות זרות, תחת שליטה ישראלית מובהקת, יש להבטיח זכויות העובדים של אותם ישראלים וכן להעניק להם הגנה ראויה במסגרת הדין הישראלי על זכותם לשם טוב והגנה על פי קשת החוקים הישראלית", כתבה השופטת, וקבעה, כי התובענה תידון בפני בית המשפט הישראלי.

לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובע 3,000 שקל בגין הוצאות ושכר טרחת באי כוחו.

• ב"כ התובע: עו"ד אמיר אלטשולר, עו"ד עדי אמיתי
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גיל גרינברג

להחלטה בעניין שלומוביץ ואח' נ' שלזינגר

למדור: סדר דין אזרחי וראיות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.